חשיפת שיניים כלואותחשיפת שיניים כלואות

שן כלואה היא שן שלא הצליחה לבקוע באופן תקין לחלל הפה, ונשארה בתוך החניכיים או העצם. הסיבות לכך יכולות להיות חוסר מקום, מנח לא תקין של השן או חסימה על ידי שיניים סמוכות. הניבים העליונים הם השיניים הקבועות השכיחות ביותר להיכלא, לאחר שיני הבינה, אך שן כלואה יכולה להופיע גם בשיניים אחרות.

כאשר בדיקה קלינית והדמיה מראות כי שן אינה בוקעת בקצב או במסלול הצפויים, ניתן לשקול חשיפה כירורגית, לרוב כחלק מתוכנית טיפול אורתודונטית. טיפול במועד המתאים עשוי לסייע בהמשך בקיעת השן ובמניעת סיבוכים, לרבות פגיעה בשורשי שיניים סמוכות.

הטיפול מתוכנן ומבוצע בתיאום עם האורתודונט. בהתאם למיקום השן, מתבצעת חשיפה כירורגית ובמקרים המתאימים מודבק סמך המחובר לשרשרת אורתודונטית, המאפשרת משיכה הדרגתית ומבוקרת של השן למקומה. במקרים אחרים, החשיפה מאפשרת לשן להמשיך ולבקוע באופן טבעי.

ההליך מתבצע לרוב בהרדמה מקומית על כיסא הטיפולים, ובמקרים של חרדה, גיל צעיר או כלואות מורכבות ניתן לבחור בהרדמה כללית. הבחירה מותאמת אישית כדי להבטיח הליך נוח ובטוח.

ההערכה מתחילה בצילום פנורמי, ובמידת הצורך משלימים הדמיית CBCT לצורך הערכה תלת־ממדית מדויקת של מיקום השן, עומקה ויחסה למבנים אנטומיים סמוכים. בהתאם לממצאים, מתוכננת גישה כירורגית ממוקדת ומדויקת, תוך צמצום הפגיעה ברקמות ובמבנים סמוכים.

לאחר החשיפה מתבצע מעקב אחר ההחלמה, בשיתוף פעולה עם הצוות האורתודונטי לאורך שלב המשיכה האורתודונטית, עד להשלמת מיקום השן בקשת השיניים.